סמכות ביה"ד לעבודה לדון בתביעה המערבת עילות מתחום הנזיקין והחוזים

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         המערער - מר אלי גור - פנה בתביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע לחייב את המשיבה (להלן: גם "מכתשים") לשלם לו את מלוא השכר מיום סיום עבודתו ביום 1.7.2000 ועד ליום 1.7.2021, המועד בו הוא אמור לצאת לגמלאות לו היה ממשיך בעבודתו במכתשים וכן לפצותו בסכום נוסף שלא יפחת מ- 1,000,000 ש"ח בגין הפרת הסכם העבודה ופיצוי בגין נזק שאינו ממוני שלא יפחת מ- 1,000,000 ש"ח.

2.         בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט הראשי מיכאל שפיצר ונציגי הציבור חזי ירמיהו ומשה אהרוני ; ע"ב 1425/05, בש"א 1727/05) דחה את התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית ובשל מניעות עקב חתימה על כתב ויתור.

 על כך הערעור שבפנינו.

3.         המערער, בכתב תביעתו, מגולל את מסכת האירועים שאירעו לו בעבודתו במכתשים והובילו, לטענתו, לנזקים את שיפויים הוא תובע בתביעתו ולהלן תמצית אותם ארועים:

א.        המערער יליד שנת 1957, עבד אצל המשיבה החל משנת 1976 ובמהלך השנים התקדם בתפקיד עד לתפקיד מנהל מחסני גלם ותוצרת, הממונה על 30 עובדים, כשבתפקידו זה הוא אף נמנה על הנהלת המפעל של המשיבה ברמת חובב.

ב.         למערער הוצע, לטענתו, תפקיד של מנהל הלוגיסטיקה  של החברה כשהובהר לו שמדובר בקידום ובתאריך 1.7.1998 עבר לתפקידו החדש. או אז לטענתו, התברר לו כי אין לו חדר לשבת בו והוא מצא עצמו יושב במסדרון ללא תעסוקה ממשית, עד להתמוטטות הנפשית שסבל בתאריך 7.10.1998. מכאן מצבו הנפשי הלך והתדרדר עד שאושפז במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר כשלושה חודשים הועבר המערער לתפקיד חדש במחלקת האחזקה ברמת חובב ולאחר מכן נעשה ניסיון להחזירו לתפקיד הקודם, אולם בעקבות מצבו הנפשי הוא נאלץ לפרוש מעבודתו במסגרת הסכם פרישה מרצון.

ג.         במסגרת הסכם הפרישה מרצון, המערער קיבל חבילה של הטבות בסכום של 411,205 ש"ח אשר שולמו לו לאחר שחתם על כתב וויתור על תביעות נוספות. בסעיף 6 לכתב הוויתור, כלולה התחייבות כי אם תוגש תביעה נגד מכתשים, יהא על המערער להשיב את הסכום ששולם כשהוא צמוד למדד.

ד.         בכתב תביעתו המערער מצרף למסמכים את החלטת המוסד לביטוח לאומי שהכירה במערער כנכה עקב העבודה בשיעור של 30% נכות כתוצאה מאותו אירוע.

            המערער טען בתביעתו את הטיעונים המשפטיים הבאים:

"42.  התובע יטען כי במעשיה הנ"ל הפרה את חוזה העבודה עימו וזאת בכך שלא מילאה את חלקה בהסכם העבודה, קרי מנעה ממנו את הזכות לעבוד.

43.    במעשיה הנ"ל, הפרה הנתבעת את חובת הנאמנות שחבה לתובע כמעבידתו.

44.    במעשיה הנ"ל, הפרה הנתבעת את חובת תום הלב בביצוע הסכם העבודה.

45.    במעשיה הנ"ל, ביצעה התובעת בנוסף לכל אלה, עוולה חוקתית של פגיעה בזכותו של התובע לכבוד, בזכות הקניין שלו במקום עבודתו ובחופש העיסוק שלו.

46.    כתוצאה מהפרת חובותיה של הנתבעת כאמור לעיל, הסבה הנתבעת לתובע נזק.

47.    מחלת הנפש בה לקה התובע, באה לו אך ורק בגין מעשי הנתבעת ואלמלא אלה לא הייתה באה לעולם.

48.    כתוצאה ממחלת הנפש בה לקה התובע נגרמו לו הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים".

המערער צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית בדבר מצבו הנפשי בשל אותם אירועים בעבודה ולבסוף פירט את נזקיו כך:

"51. התובע השתכר בסמוך לפיטוריו כ-24,000 ש"ח ברוטו ובנוסף לכך היה זכאי לתנאים סוציאליים וביניהם קופת גמל נתיב, קרן השתלמות, ביגוד, הבראה וכו', הכל כמפורט בתלושים המצורפים.